מילה שלי

איך הופכים הרצאה טובה למצוינת? ראיון עם איריס יוגב

"כל פעם אני מופתעת מחדש. כמה קשה להם להיחשף, לספר את הסיפור שלהם, בלי מסכות, פשוט מהלב ואיך ברגע הזה בו הם מצליחים, עושה את כל ההבדל." מה הסוד שלך איריס יוגב? בפעם הראשונה שפגשתי את אריק זאבי ושמעתי את הסיפור שלו בדרך למדליה, ישבתי מולו פעורת פה. היו שם כל המרכיבים של סיפור חזק.

סטוריטלינג בקלילות – איך עושים את זה?

אני יודעת, זאת אחת המילים השחוקות של העת החדשה. סטוריטלינג. כמעט כמו "השראה, מדויקת וערך". ועדיין אני מתעקשת בכל פעם מחדש להתחיל איתה. מה לעשות החיים שלנו הם סיפור ואם יודעים לספר אותם כמו שצריך, זה הופך כל אירוע להרבה יותר מעניין, מרגש ומתגמל, זה עוזר לנו להעביר מסרים, לעבד משברים, לזכור רגעים משמעותיים ולהצליח

פוסט מלא במוזה

הכל התחיל בשלט צהוב. כן, השלטים האלה בצידי הכביש, שכולנו מתעלמים מהם בעקביות. אני לא יודעת איך ולמה אבל נעצרתי על השלט הזה והחלטתי להירשם. סדנה לכתיבת שירים עם נועם חורב במוזה – שלושה חודשים, אחת לשבוע, כתבתי שירים, שמעתי מנועם סיפורים וזכיתי להכיר את מוזה ואת אבא ואמא שלה. אורי ואוסי. מאז עברו שנתיים

איך אפשר להיות מותג אנושי?

התפקיד הראשון שלי בגלידת שטראוס היה מנהלת מותג מגנום היו לתפקיד שני חלקים עיקריים. החלק הראשון היה פיתוח מוצרים חדשים, כל הפיתוח היה כאן בארץ ונדרשה הרבה עבודה לעמוד בסטנרטים המטורפים של מגנום ובמקביל לעמוד במגבלות הכשרות וכמות המוצרים הלא הגיונית שפיתח מפעל אחד לתושבי המדינה. החלק השני היה כל המסביב. הפרסומות, השילוטים, עבודת היחצ

"סיפור חיי על קצה זית"

כרם הזיתים שלנו נולדה, או יותר נכון ננטעה עם כמה עקרונות בסיסיים: לשמור על פשטות לעשות כל דבר (כמעט) בכוחות עצמנו ולבדוק תמיד, אם אפשר קצת אחרת. החיבור שלי הגיע אחרי התנגדות טבעית. הרי אני וחקלאות זה כמו שמן ומים. לא מתערבב.

הכל מתחיל בסיפור

סיפורים זה כמו מים, תמיד יש מהם עוד. הבעיה עבור רבים היא למצוא רעיונות לסיפורים. אז תרגמתי וסידרתי לכם חלק ממאמר מעולה שמדבר בדיוק על זה וכמה דברים חכמים שאמר יוסי אלפי.

פוסט על תחפושות וכמה (סי)פורים

"משנה לשנה אני הולכת ונחשפת מעונה לעונה אני מתקלפת מסירה את כסותי הישנה מקפלת אותה בפינה ומסתכלת" המפגש עם שירי יום שני בבוקר, המפגש השישי של החוג כתיבה עומד להתחיל. אני כבר יודעת ששום דבר לא קורה במקרה ועדיין כשאני פותחת עם השיר של לאה גולדברג ורואה את העיניים של שירי מנצנצות מולי, אני שולחת