מילה שלי

כל מה שרציתם לדעת על ברנה בראון או על פגיעות, בושה ואמפתיה

לא נועדנו להיפגש. אנחנו בגילאים שונים לגמרי, גדלנו במקומות אחרים, בחרנו קריירות לא קשורות וכשבוחנים את זה אובייקטיבית אין בנינו שום קשר. אבל ממש במקרה, רצה הגורל ובשיעור השלמה בפסיכולוגיה, בחודש אוגוסט החם, לפני שהתחלנו את התואר השני שלנו, דניאל (אופק) הצביע ושאל מי יכול לקחת אותו טרמפ לצפון. בדיעבד, אולי באמת הכל התחיל אז,

ראיון מיוחד עם "זמן מיוחד"

בחודשים האחרונים, אני שומעת (כמו כולם) על אינספור עסקים, מיזמים ואנשים שהולכים וקמלים. הרעיון מאחורי הראיון הזה היה לתת אוויר דווקא במקום שהכי אין. מיזם "זמן מיוחד" התחיל בקטן, ממש עם בוא הסגר הראשון ולאט לאט, ממפגש למפגש, תפס תאוצה, קיבל תנופה וזכה ללב פתוח, עיניים בורקות וידיים מחבקות בעוד ועוד מעגלים של הורים, אחים,

הצגה עצמית דווקא עכשיו

ההתחלה כמו תמיד היתה במקרה רגע לפני שהעולם השתגע ביקשו ממני לעשות הרצאה או סדנה אבל שיהיה בה גם משהו מגבש ומחבר ומפה לשם, לא יודעת איך ולמה, חשבתי שנעשה פשוט סבב של הצגה עצמית. כמה פשוט ככה מסובך. אני זוכרת את עצמי נוסעת לשם, עם כמה רעיונות שקפצו לי לראש באותו שבוע, כמה עקרונות

מדריך לכתיבה שיווקית בימי קורונה

כשהכל התחיל היתה לי פנטזיה. אין עבודה, כל הסדנאות וההרצאות מבוטלות, אסור לי לצאת מהבית ויש לי אינסוף זמן לעשות את כל מה שחיכה לי בסבלנות וגם ממש לא. וככה נראתה הרשימה שלי: עדכון אתר (כולל האותיות הקטנות, הכוכביות, המיקרו קופי, התוכן וריענון התמונות) בניית מוצרים חדשים כתיבה בלתי פוסקת בבלוג הוצאה שוטפת ועקבית של

גיל ריבה בראיון אישי על כל מה שרציתי לדעת על ראיונות וכן העזתי לשאול

זה התחיל בהודעה הבאה "הי גליתוש, נדמה לי שאין ברירה אלא לענות על השאלות שלך, בשיא הרצינות והמקצועיות. אז סליחה שהשארתי את "גיל המצחיק" מחוץ לסיפור כרגע. הן פשוט לא שייכות הנה בשלב זה. שכן, בדיוק כמו ניתוח כירורגי  גם ההכנה לראיון חייב להתבצע בתנאים נוקשים, באקלים סטרילי וברצינות והמקצועיות הנדרשת. למרות זאת ובכל זאת אני

איך הופכים הרצאה טובה למצוינת? ראיון עם איריס יוגב

"כל פעם אני מופתעת מחדש. כמה קשה להם להיחשף, לספר את הסיפור שלהם, בלי מסכות, פשוט מהלב ואיך ברגע הזה בו הם מצליחים, עושה את כל ההבדל." מה הסוד שלך איריס יוגב? בפעם הראשונה שפגשתי את אריק זאבי ושמעתי את הסיפור שלו בדרך למדליה, ישבתי מולו פעורת פה. היו שם כל המרכיבים של סיפור חזק.

סטוריטלינג בקלילות – איך עושים את זה?

אני יודעת, זאת אחת המילים השחוקות של העת החדשה. סטוריטלינג. כמעט כמו "השראה, מדויקת וערך". ועדיין אני מתעקשת בכל פעם מחדש להתחיל איתה. מה לעשות החיים שלנו הם סיפור ואם יודעים לספר אותם כמו שצריך, זה הופך כל אירוע להרבה יותר מעניין, מרגש ומתגמל, זה עוזר לנו להעביר מסרים, לעבד משברים, לזכור רגעים משמעותיים ולהצליח

מכתיבה פורמלית לכתיבה אנושית – למה איך ומתי?

מה בעצם אני עושה? בהתחלה קראתי לזה "כתיבה שיווקית" – הכי נדוש, הכי כללי, הכי צפוי, הכי לא אני. מצד שני… כולם מבינים ישר על מה מדובר ואחרי הכל אני באמת באה משיווק ואוהבת לדבר שיווקית אז יאללה, נשמור את ההפתעות לאחר כך.   אחר כך הוספתי עוד כמה מילים אפקטיביות, אחרי הכל מדובר בארגונים

הראיון שיוציא אתכם לחופש

דניאלה היא מסוג האנשים שמספיק לפגוש פעם אחת ולא שוכחים אותם יותר לעולם. יש בה מן שלוות נפש והתבוננות על החיים שנותנים לי הרגשה שהיא תמיד כמה צעדים לפני. הרעיון לראיון הזה התחיל בכלל מההקבלה בין עולם הכתיבה ועולם התסריטאות, אבל די מהר גלש לתשוקה שלי להבין איך בתוך העשייה האינטנסיבית מצליחים לייצר חופש אמיתי

פוסט מלא במוזה

הכל התחיל בשלט צהוב. כן, השלטים האלה בצידי הכביש, שכולנו מתעלמים מהם בעקביות. אני לא יודעת איך ולמה אבל נעצרתי על השלט הזה והחלטתי להירשם. סדנה לכתיבת שירים עם נועם חורב במוזה – שלושה חודשים, אחת לשבוע, כתבתי שירים, שמעתי מנועם סיפורים וזכיתי להכיר את מוזה ואת אבא ואמא שלה. אורי ואוסי. מאז עברו שנתיים