מילה שלי

פחד קהל – מה אפשר לעשות עם זה?

נתחיל בבשורה שאולי קצת מנחמת. לכולנו יש פחד קהל במינון זה או אחר ומסתבר שזאת הפוביה החברתית הכי נפוצה שיש. בקיצור, לא מספיק יש לכם פחד קהל עכשיו אתם גם לא מיוחדים. למה זה ככה? מדובר על שילוב של תחושה שאנחנו עומדים למבחן, סוג של אודישן, אנחנו בצד אחד והקהל בצד השני והוא כמובן מחליט

יום האישה הוא הרבה יותר קרוב ממה שנדמה

יוצאות לאור בדלתא גליל לפני שנה, כשפנו אלינו מדלתא גליל לעשות את "יוצאות לאור" מתוך הבנה עמוקה שההשראה הכי גדולה נמצאת בתוך הבית, נכנסנו לזה בשיא ההתרגשות אבל גם עם הרבה חששות. תחשבו כמה זה מפחיד לספר על הבמה את הסיפור האישי שלך, אז הרבה יותר מפחיד מזה, זה לעשות את כל זה בתוך הארגון,

הצגה עצמית דווקא עכשיו

ההתחלה כמו תמיד היתה במקרה רגע לפני שהעולם השתגע ביקשו ממני לעשות הרצאה או סדנה אבל שיהיה בה גם משהו מגבש ומחבר ומפה לשם, לא יודעת איך ולמה, חשבתי שנעשה פשוט סבב של הצגה עצמית. כמה פשוט ככה מסובך. אני זוכרת את עצמי נוסעת לשם, עם כמה רעיונות שקפצו לי לראש באותו שבוע, כמה עקרונות

גיל ריבה בראיון אישי על כל מה שרציתי לדעת על ראיונות וכן העזתי לשאול

זה התחיל בהודעה הבאה "הי גליתוש, נדמה לי שאין ברירה אלא לענות על השאלות שלך, בשיא הרצינות והמקצועיות. אז סליחה שהשארתי את "גיל המצחיק" מחוץ לסיפור כרגע. הן פשוט לא שייכות הנה בשלב זה. שכן, בדיוק כמו ניתוח כירורגי  גם ההכנה לראיון חייב להתבצע בתנאים נוקשים, באקלים סטרילי וברצינות והמקצועיות הנדרשת. למרות זאת ובכל זאת אני

הראיון שיוציא אתכם לחופש

דניאלה היא מסוג האנשים שמספיק לפגוש פעם אחת ולא שוכחים אותם יותר לעולם. יש בה מן שלוות נפש והתבוננות על החיים שנותנים לי הרגשה שהיא תמיד כמה צעדים לפני. הרעיון לראיון הזה התחיל בכלל מההקבלה בין עולם הכתיבה ועולם התסריטאות, אבל די מהר גלש לתשוקה שלי להבין איך בתוך העשייה האינטנסיבית מצליחים לייצר חופש אמיתי

כל בלוג צריך מרפסת או פוסט מלא בהמלצות

חודשיים לא כתבתי בבלוג. אני זוכרת את ההתחלה, התיישבתי לכתוב ולא יכולתי להפסיק. עוד ועוד פוסטים עשירים בתובנות ותמונות מילאו את הבלוג והביאו איתם בעוד רעיונות שצריכים לחכות ולהמתין שיגיע תורם. אני זוכרת שאמרו לי שזה מגיע, הבלוק הזה, המחסום, שמפסיקים לכתוב. אבל האמת, שלא האמנתי, כי בנינו, תמיד יש לי מה להגיד. אז חודשיים לא

ראיון עם אריאלה דניאלי על עולם הדיגיטל

את אריאלה דניאלי פגשתי בפעם הראשונה, לפני יותר משלוש עשרה שנה, כשהייתי בחודש תשיעי. היא הגיעה להחליף אותי בחופשת לידה וממש כמו באגדות, היתה בנינו אהבה ממבט ראשון. היינו מאד שונות, אני ראציונלית וחותכת, חסרת סבלנות וחותרת לעיקר ואריאלה מתלהבת ונרגשת כמו ילדה, סוערת ומתקתקת כאילו אין מחר. לאורך השנים התפתחנו יחד וגם לחוד ואפילו

כתיבה תקשורתית לעובדים – למה ואיך?

שיווק פנימי מה זה אומר זה מצחיק, אבל כשעבדתי בתפקידי שיווק בארגונים כל תשומת הלב שלי הופנתה ללקוחות. היו לנו תקציבים בלי סוף, קהלי מטרה ברורים, הכשרות וסמינרים ליצירתיות בכל מיני מקומות נידחים בארץ ובעולם ועשינו הכל כדי להגיע ללב (וגם לכיס) של הלקוחות שלנו. אבל פעם בשנה, היינו עושים גם אירוע גדול למפיצים ולעובדים

איך הופכים סיפור להרצאה?

גם הפעם, זה התחיל לגמרי במקרה. מישהי מפעם פעם פעם התקשרה ושאלה אם אני עושה את זה. יש לה סיפור אישי שהביא אותה למה שהיא עושה היום והיא רוצה להפוך את זה להרצאה, להעביר את הסיפור שלה לעוד ועוד אנשים. אמרתי לה שאף פעם לא עשיתי את זה אבל יאללה. בואי נעשה את זה. ואז היא

יש לי ערכים

מה זה ערכים? ערכים הם היסודות של הבית, אלה שיוצקים מבטון ובאים להשקות כי אם לא נדאג ליסודות, הכל בסוף יתפרק. ערכים הם השכבה הראשונה של העוגה זו שדואגת שהכל יהיה יציב ושיהיה אפשר לחתוך את העוגה כמו שצריך. ערכים הם הלב שלנו, זה שאומר לנו מה נכון לנו לעשות וזה ששומר עלינו שלא נעשה