5 חיבורים שיש לי עם עולם ההרצאות:
- החיים שלי השתנו בזכות ההרצאה של אריק זאבי. באותו היום הבנתי מה אני הולכת לעשות בחיים. זאת היתה גם הפעם הראשונה שראיתי את איריס יוגב (שליוותה את אריק בהרצאה, היא כמובן לא ידעה אז מי אני) לפני חצי שנה, הוא התארח אצלנו באחד הקורסים וסגרנו יחד מעגל.
- ההרצאה הראשונה שלי היתה לפני 20 שנה לאנשי מכירות בשטראוס, והפחד קהל פשוט שיתק אותי. באותו היום הורדתי את המילה "מרצה" מהלקסיקון ופשוט סיפרתי סיפורים לאנשים. ההבחנה הזאת עוזרת לי עד היום ולמרות שאני מרגישה כבר בנוח על כל במה המילה "מרצה" עדיין מרגישה לי כמו בסוג של אודישן.
- בשלוש וחצי שנים האחרונות, במסגרת "יוצאים לאור – סיפורים ששווים הרצאה", זכיתי ללוות ביחד עם איריס, קרוב ל – 150 מרצים והרצאות בכל נושא ותחום שאפשר לדמיין ומה שהכי משמח אותי (יותר מהרצאות מעולות ואנשים שמתפרנסים מלהרצות וגם נהנים) זה החיבורים המטורפים בניהם.
- השנה הפכתי להיות גם מרצה בבינתחומי בקורס "מיומנויות פרזנטציה" בתואר שני ו… אני מתרגשת מזה בטירוף ומרגישה שקיבלתי סוג של אישור שזה ההמשך הישיר של הסיפור שלי.
- אני סנדלרית שהולכת יחפה בכל כך הרבה שבילים אבל בשביל הזה, כבר כמה שנים שאני מתפרנסת בעיקר מהרצאות בארגונים ויודעת היום להרגיש ולהבין מה הופך הרצאה טובה למצוינת ומה סוד הקסם של הרצאות שעובדות.
לפני שבוע בערך, ביקשתי בפוסט בפייס, טיפים למרצים וקיבלתי עשרות תשובות מעולות.
בגדול, הטיפים התייחסו לשלושת הנושאים המרכזיים: המרצה, התוכן והקהל.
לקחתי חלק מהתשובות, חילקתי לנושאים (בסדר אקראי) והכנתי לנו תנ"ך קטן שיכול לעזור לנו לשדרג הרצאה, לבנות חדשה או פשוט לקבל ביטחון.
ואם עוד לא שמעתם (יכול להיות?) יש לנו קורס חדש דנדש של יוצאים לאור המתאים בדיוק למי שרוצה לשדרג הרצאה, לבנות חדשה, גם הרצאות מקצועיות וגם אישיות, כנסו לקרוא, הכל כאן בלינק.
הכל מתחיל בנו – מה זה אומר?
עצת הזהב שלי – תכירו את הסיפור שלכם, תכתבו אותו, תחקרו אותו, תסכימו לשתף אותו, זאת הדרך להרגיש בנוכחות מלאה על הבמה ובכלל בחיים. וזה לגמרי בסדר לא לשתף הכל עם הקהל ולבחור מה מתאים אבל כשאין לנו סודות מעצמנו הקהל מרגיש את זה, בלי קשר על מה אנחנו בוחרים לדבר.
- לזכור שמה שאנחנו מספרים בהרצאה זה הסיפור שלנו, גם אם לא נזכור בעל פה זה לא יהיה פחות טוב, להפך זה יצא יותר אוטנטי, כשהסיפור הוא שלך אין סיכוי שטעיתי גם אם ״שכחת״ כי אי אפשר לשכוח משהו שהוא שלך – עדי רייס
- עצות הזהב שלי, להשתמש בהומור עצמי! לא לקחת את עצמינו ברצינות רבה מידי. אנחנו מספרים סיפור, לא חכמים יותר מאף אחד אחר בקהל, במקרה היום תורנו לספר. אם עולים בענווה וצוחקים קצת על עצמינו קל יותר לייצר קשר עם הקהל. ״מקסימום נצליח לספר סיפור״ זאת תמיד הגישה שלי ו… לספר סיפור, לא לנאום בפאתוס – אוריין צ'פלין
- תנו מקום לרגשות שלכם תשתפו באותו רגע את מה שאתם מרגישים גם רגשות זוהרים וגם לא זה משחרר, זה מחבר זה כמו שביל של זהב שמאפשר לכם לחולל קסם – הילה שלזינגר
- להתאמן. לעשות את ההרצאה במלואה 10 פעמים לפחות. זה טיפ שקיבלתי מברק דנין והפך את ההרצאות הראשונות שלי למה שהקפיץ אותי. היום אני חווה אותו הדבר עם הרצאות באנגלית, ולהתאמן פשוט מקפיץ את ההרצאה, וחשוב מזה – אותי בתוכה. – כנרת יפרח
- לנשום. מלא זמן לקח לי עד שהתחלתי לנשום בין המילים. לנשום ולא לפחד מרגע של שקט – הילה נבו
- לחייך מכל הלב. לחייך עם העיינים לחייך עם הגוף וליהנות. כשאני מחייכת אחרים מחייכים. כשאני נהנת הם נהנים יחד איתי. והכימיה נוצרת – עדי גץ' פניאל
- להתרגש. זה אפילו כדאי. אמר לי את זה נעם מנלה. לדעת לייצר wow על הבמה. להפתיע. להתכונן ה מ ו ן ואז לשכוח את כל ההכנות ופשוט ליהנות. להסתכל לקהל בעיניים (גם כשלא רואים כמעט דבר) ולזכור שמי ששומע לא באמת יודע אם התחלף לו משפט או מילה לא נאמרה. ואם יש מצגת – אז כזאת שתהיה "קלה" במלל ובטח לא להקריא אותה. ליהנות כבר אמרתי? ? ענת איילון
- קצב ומנגינה. לשלוט בקצב הדיבור. מהר כשצריך, לאט כשצריך. זה נותן דגשים משמעותיים ביצירת הסיפור והעברת המסר. ואינטונציה, המנגינה חשובה כמו המילים. – מיכל קנר
- תשוקה כנה ואמיתית לנושא עליו את מדברת.כשאת בתשוקה את בעצם רוקדת עם הקהל, לא מרצה לו. 2. לעשות חזרה, לפחות אחת, לתזמן, לבדוק היכן את מאריכה, היכן אינך שולטת, מה מיותר, על מה אפשר לוותר. 3. ואם את רוקדת , את לא לבד על הבמה… תהיה קשובה למה שקורה שפת הגוף, מבט העיניים של מי שמולך, זה המשוב הטוב ביותר לדעת מה קורה. 4. שקפים מאווררים ואסתטיים, מעט מלל יותר תמונות וגרפים. 5. ותהני, פשוט תהני – רינת וגרזין
מה המסר שלך? מה בעצם אנחנו רוצים להגיד?
עצת הזהב שלי – תתמקדו! צמצמו את המסר שלכם שיהיה כמה שיותר ספציפי, נישתי, עם טוויסט, כזה שמביא חידוש, שלא נשמע כמו כולם או סתם כמו קלישאה. וכן, זה מצריך אומץ לוותר על מסר גדול ולהסכים להיות ממוקדים אבל זה בדיוק הסוד שיעזור לכם לבנות אוטוריטה וגם לשווק אח"כ את ההרצאה בקלות.
- הכי חשוב להגדיר מה אני רוצה להעביר לקהל ואיך אני מעביר בצורה קלילה ומעניינת …שימוש באנלוגיות, תמונות להמחשה ,שפה פשוטה… לאאאאאא להעביר בצורה כרונולוגית – ליבת מלכה
- להבטיח שההתחלה תהיה מרתקת/ מחדשת/ מייצרת רגש. אנחנו מחווטים להכריע מיד בהתחלה אם מי שמולנו הוא בחזקת אויב/ ידיד/ סתם מישהו לא מעניין. ההמשך הוא ליקוט דובדבנים שמאששים את השיפוט. שווה לוודא שהתחלנו הכי חזק שלנו – דנה רגב
- ליצור נקודת היפוך בתסריט של הסיפור, של ההרצאה. השומעים בטוחים שהם מבינים לאן זה הולך ו… הפתעה לא מה שחשבו, המציאות עולה על כל דמיון – עינת דורון
- לחשוב על הדבר שהכי לא נוח לך לספר ולפרט עליו בהרחבה. זה משדרג בענק הרצאה מקצועית ואישית – ליאת עברי עיני
- חוט מקשר לאורך כל ההרצאה, מעביר את המקשיבים תהליך או מביא להבנה כלשהי. לי הכי חשוב שההרצאה הוסיפה לי ערך. יכול להיות ערך רגשי או תובנה. יכול להיות כלי או הנחה שאני רוצה לבדוק, יכול להיות חיזוק או התלבטות. העיקר שיהיה ערך – הילה פריש
- אני מתחילה עם משהו מהרגע, מאותו יום שעבר עלי ומחברת אותו לתכנים של ההרצאה. השילוב הזה בין הכאן ועכשיו מגביר ומחולל רלבנטיות. גיליתי שאנשים מתחברים כשאני מסתכלת להם בעיניים, כשאני קצת צוחקת על עצמי ולא לוקחת את עצמי ברצינות, וכשאני לא פוחדת לטעות – עידית תמיר
- עצות הזהב שלי: אישי. אישי. אישי. הקהל מתחבר לסיפור אישי, משפט פתיחה שהוא נוק אוט, חיבור לקהל. להפתיע. בסיכום – ״צידה״ מחשבתית לדרך. שרית קרפוקה
- לייצר כמה נקודות חיבור, שדרך הסיפור של המרצה, מי שמקשיב להרצאה יוכל להתחבר לסיפור האישי שלו. ולהיות מאוד ספציפי דווקא במקום של מה המרצה הרגיש, חשב, עשה פעולות. – אורי ליכטנשטיין
- להגיע פתוחים בראש לספונטניות, לא להיבהל אם מכניסים תוכן רלוונטי שעולה תוך כדיי ההרצאה, יש מרצים שהם כלכך מדויקים עד כדי דקלום של ההרצאה, לסמוך עלינו שאם העלינו משהו תוך כדיי זה יתחבר להמשך ההרצאה שלנו. לימור קרני
יותר חשוב מהכל – הקהל שלנו
עצת הזהב שלי – לפני שבוע בערך שמעתי (בפעם השניה) את הפודקאסט החדש של ליאור צורף עם נועם מנלה על נושא ההרצאות. מה שתפס אותי היה סיפור על שלמה ארצי שבא להופיע לעובדים והם לא זרמו והוא פשוט לא וויתר והתעקש וניסה שוב ושוב ושוב עד שהם נשברו 🙂 אין מה לעשות בלי האנרגיה של הקהל זה לא עובד ולפעמים יש קהל מאתגר והקטע הוא לא לוותר. אם שלמה ארצי עושה את זה גם אנחנו יכולים.
- לדבר אל (ובעצם, לדבר עם ולא אל) הקהל כאילו היה אדם יחיד בשיחה אחד על אחד בגובה העיניים – תהילה גרטי
- חשבי שהקהל הם בני הזוג לשיחה. זו שיחה וזהו- בינך לבין הקהל. תדברי איתם, ולא עלייך, עליהם או אליהם. איתם. ❤️ – קרן דניאלי
- לשכוח מהכל ולספר מהתחלה כמו בפעם הראשונה, לתפוס מבט בקהל ולדבר אליו כאילו רק הוא בחדר – עדו לביא
- ידע זה כוח! ככל שאספתי יותר פרטים ומידע על הקהל, ככה ההרצאה הייתה טובה יותר! עד לרמה שאני שואלת: מה סדר היום שלהם? מה יש לפני ההרצאה שלי? מתי הם אכלו? ועוד… – מיכל קירשנברג
- הרצאה עם הפנים לקהל, תרתי משמע – לשלב דוגמאות ותרגולים הרלוונטיים לקהל היעד. לשאול שאלות קצרות המייצרות מעורבות. ללמוד את הקהל לפני (מכנה משותף, גם אם הוא רחב), להצחיק, כי הומור זה נעים ולחייך – כי רגשות מדבקים (לא רק קורונה). מומחיות וידע זה הבסיס, לפני זה לא לוקחים במה. – מיכל הרשמן שיטרית
- אני שואלת את עצמי תמיד בעיני השמועות ושומעים מה יוצא להם מההרצאה? מה המסר הכלי המחשבה שיש בה תועלת עבורם? בסוף ההרצאה אני שואלת מה לקחו. מה שמאפשר לי לעבור על נקודות עיקריות לחדד בסוף וגם פידבק לעצמי שאנשים אכן לקחו. כל הרצאה לחשוב מה מיוחד בקהל, במועד הספציפי ולהוסיף לפחות שקף התייחסות אחת שברור שהיא מיוחדת. זה חשוב כי זה נותן לקהל ערך מדויק. ערך שברור שהוא רק עבורו וזה חשוב לי שגם כשאני מרצה על אותו נושא תמיד אאתגר את עצמי אחד ואדייק. – טל בראייר בן מוהא
- לתת הרצאה כיהלום מלוטש ולא סופת אבק שזה אומר להבין, כל מילה, טון, ושתיקה שיוצאת מהפה, מעולם לא נצמדתי לטקסט ובמהלך 11 שנים על במות בארץ ובחול ההרצאה שלי השתנתה עשרות פעמים בהתאם למצבי להבנתי ולהכרתי ועיבוד הנתונים בשכלי וברגשותיי, להיות מרצה זה תחום מקצועי עבורי ולא חובבני בזכות ההתקלפות ולהגיע לשורש – יעל פפר
- לתת ערך מעל למה שהבטחת. הרבה מעל, להיות צופה מהצד, לא לבקר שום תגובה במהלך ההרצאה או הקורס כלפייך או כלפי עצמם, חזרה מול המראה עם שעון (לאחר שהקלטתי ראיתי שאני אף פעם לא מחייכת) ואגו בצד. את נמצאת כדי לשרת מישהו. – תמרה טיטלמן
- היכולת ליצור לוגיקה לקהל, שידע לזהות את הכלים שאת נותנת, אבל החוכמה היא למלא את זה באישיות וברגש. פשוט כי כולנו רוצים להרגיש וכשזה קורה, שם קורה הקסם – שירלי ממו