מילה שלי

בהתחלה רציתי להיות כמו כולם

כמו שירז וגלי ומיכל ואבנר וכל מי שלמד איתי בכיתה בערך.
תמיד הם נראו לי גוש גדול ודומה שגר בטבעון, קרוב להכל ורק אני משם, מהחור.

כשאהיה גדולה אמרתי לעצמי, אהיה כמו כולם. בגלל זה כנראה החלום שלי היה לגור בעיר הגדולה.
ובאמת מהצבא כבר הייתי די כמו כולם. כלומר מנסה להיות קצת יותר טובה וכמה צעדים לפני, אבל כמו כולם.
מדגישה את מה שדומה ומטשטשת את מה ששונה.

אחרי שחזרנו צפונה, שוב רציתי בשביל הילדים שלי את אותו החלום שלי.
שיהיו כמו כולם. חברותיים, ספורטיביים, תלמידים טובים.
לקח לי זמן ללמוד מכל אחד מהם את הבחירה דווקא לא להיות כמו כולם.

מהרצון ללכת לבית ספר אחר, דרך הבחירה בחוגים שונים ועד המקום המיוחד שכל אחד בחר לו.
המקום שלו ורק שלו.

ואני? איך שוב אני לא כמו כולם?

לא מוצאת עבודה שתעשה לי טוב בנשמה, לא אוהבת לבשל קציצות ברוטב אדום עם נשמה, לא מצליחה לרוץ וחוזרת בלי נשימה. מה בסך הכל ביקשתי? להיות כמו כולם?
כן, על הנייר זה נראה בדיוק כך. בית, משפחה, 3 ילדים ואפילו כלב, טויוטה וכמה חברות טובות שאספתי לי בדרך. מה כבר חסר לי?

לא היה לי שמץ של מושג, אז נרשמתי ללימודים.
והייתי שם יותר מבוגרת (הרבה יותר מבוגרת) וגם אי שם מהצפון (תגידי שוב מאיפה את?) ועם 3 ילדים די גדולים (מתי הספקת?) ובאופן הכי מפתיע היה לי טוב עם השונה הזה. ממש טוב.
לקחתי את הלהיות אחרת בשתי ידיים והמשכתי איתה הלאה.

אז גם הבנתי שהמקום המוזר הזה שהתנערתי ממנו כל חיי כמעט, הוא אחד מהנכסים הכי גדולים שיש לי.

לאט לאט, הסרתי את כל השכבות ששמתי עלי כדי להיות כמו כולם וגיליתי כמה דברים:

1. להיות פשוט מי שאנחנו מאפשר לנו לפעול בעולם נטול תחרות כי הרי אין אף אחד שהוא בדיוק כמונו (וזה כל כך משחרר)
2. ההיכרות עם הייחוד שלנו מביאה לנו את הלקוחות הנכונים ומרחיקה מאיתנו את מי שלא מתאים (וכנראה מתאים מעולה לאנשים אחרים)
3. להיות מיוחד זה לא אומר להיות הכי טוב, הכי מוצלח, הכי מקצועי, זה פשוט אומר שהצלחת להרכיב פאזל שעבדת עליו כמה שנים טובות והוא מתאים בדיוק לך
4. זה עושה סדר. איזה פרויקטים לקחת ואיזה לא מתאימים לי, מה כדאי ללמוד אצל מי ולמה, עם מי נכון לי לשתף פעולה ומה עדיף שאשחרר.

איך עושים את זה? איך מבינים מה הייחוד או הבידול שלנו, בעולם שיש בו הכל מהכל והרבה.

אספתי כמה תובנות שאספתי לי בדרך וכמה המלצות שקיבלתי בקבוצה לאימוני כתיבה וזה מה שיצא:

1. אל תנסו להיות כמו כולם. קחו את החלקים "המוזרים" שלכם ונסו לראות איפה הם יכולים לעזור להגדרה שלכם ואז מקסמו אותם, הקצינו אותם, תנו להם ביטוי.
2. הכניסו את הילדה או הילד שהייתם פעם. מה הם רואים שאתם כבר שכחתם? מה הם יכולים להחזיר שאתם כבר העלמתם? אולי יצירתיות, אולי צחוק ושטות ואולי דמיון, חום או פשטות?
3. תרשו לעצמכם לעצור ולעשות תהליך ערכים כמו שצריך. כזה שיגדיר מה העשיה שלכם ומה החזון, מה הבידול שלכם בתחום ולאן אתם צריכים עוד להתפתח. נסו להמנע מלהישאב לערכי סף של שירותיות, מקצועיות ומילים כלליות שנגמרות ב "יות".
4. תשאלו, פשוט תשאלו. את הלקוחות כמובן ואת המשפחה הקרובה והחברים, מה מיוחד בי? מה מפתיע בי? מה גורם לך להמליץ דווקא עלי? ותקשיבו לתשובות, הקשבה אמיתית עד הסוף.

והנה עצה מעולה של קרן אורן –
"התחלתי מלשאול את עצמי ממה אני הכי נהנית בעבודה, ומה הם הרגעים שגורמים לי הכי הרבה סיפוק. אבל עכשיו עם התהליך אני עוברת לשאול את עצמי מי אני כאדם."

וזו הדרך של חגית שוורצברד –
"אחרי הרבה מאמץ, מצאתי שהאמונה היא חלק מהבידול שלי. האמונה בדרך שלי ובעשייה שלי. האמונה באנשים, היא שמביאה לי את הבידול שלי."

וזה האני מאמין של אורי ממוזה –
"היום כבר יש גישות שקוראים להיות עסק שהוא מונופול ע"י בידול עמוק שמונע להשוות את העסק שלך לעסקים אחרים ומגיע מהגישה שיש שפע מספיק לכולם."

נועה סטרלינג סיכמה את זה מאד יפה ואף הוסיפה את העובדה שהבידול שלנו תמיד נמצא בתנועה –
"זה שילוב של מה שהלקוחה הכי טובה ואהובה שלי רואה בי ומה גרמתי לה להרגיש וגם – מי אני וממה אני נהנית, ומה האהבה והתשוקה שלי, ומה מניע אותי. זה תהליך התבוננות, גם הבידול משתנה מדי פעם – בזכות ההתפתחות הזו יש לנו עוד משהו מיוחד משלנו להציע."

ושירי גולדשטיין פיקס הביאה את המשפט הגאוני שאוסף את הכל "תיהיה אתה עצמך כל היתר תפוסים"

אני אגלה לכם סוד. אני בטח לא אשת השיווק הכי טובה שיש.
ואני אגלה לכם עוד סוד. אני בטח גם לא אשת המילים הכי טובה שיש.
אבל בחיבור בין השניים, נראה לי שאני עושה עבודה לא רעה.

זה הבידול שלי?
בכנות, אני יכולה לומר שזה היה הבידול שלי.
החיבור בין השיווק, הערכים וקהלי המטרה לעולם הכתיבה.
אבל כמו שכבר כתבתי, הבידול שלנו חי ונושם ונמצא כל הזמן בתנועה והיום אני יכולה לומר שהבידול שלי הוא כבר הרבה מעבר לחיבור שני העולמות. מהו? טוב, זה כבר יחכה לפוסט הבא כנראה.

ודבר אחרון, נסו לבדוק ממה אתם נהנים, מה עושה לכם טוב עד שאתם לא שמים לב שהזמן עובר, אולי זה משהו שעשיתם פעם מזמן ושכחתם? יש מצב (די גדול אפילו) שלמקום הזה מגיע לקחת חלק במי שאתם היום.

השנה בדיוק מתחילה, זמן מעולה לצאת לחיפושים, אז קחו את הזמן וגם פנס ליתר ביטחון.
רק אל תשכחו לעדכן, גם אם מצאתם וגם אם אתם עדיין בדרך. רק תדאגו שגם הדרך תהיה קצת אחרת.