לא פגשתי את רויטל, אנחנו אפילו לא חברות פייסבוק שמגיבות מדי פעם אחת לשניה.
ועדיין בחרתי בה להיות המרואיינת הראשונה שלי.
פשוט כי היא ענתה על כל מה שאני מחפשת במרואיינת:
היא מעניינת אותי
הכתיבה השיווקית שלה מעוררת השראה
ויש לי הרבה מה ללמוד ממנה על יזמות ועל שיווק, על שיתופי פעולה ועל בכלל.
אז קבלו בברכה את רויטל פיזנטי – MindSet Designer , מנכ"לית ומייסדת "פרשביז ישראל"
מנחת סדנאות לפיתוח חשיבה יזמית, מובילת תהליכים אישיים להתפתחות אישית,
מנחה ועובדת עם בעלי עסקים, יזמים, מנהלים בארגונים וחברות, מתמחה במערכות יחסים ושיתופי פעולה חכמים. נשואה ואם ל-3 בנים.
איך את מזהה את היזמים החדשים?
רוב האנשים פשוט עושים עוד מאותו דבר.
יזם מבין שיש לו עוד הרבה אפשרויות מעבר למה שהוא מכיר. התחושה של הרבה מהם, כשאנחנו נפגשים בסדנאות היא – הגענו הביתה.
השינוי התודעתי אצל יזמים מאפשר להם לממש בפועל את הרעיונות ולהפוך את החלומות למציאות, כאשר השינוי הוא הדבר היחידי שקבוע אצלהם. וכן, גם בתוך ארגונים אני פוגשת יזמים ודווקא שם יש להם הרבה פעמים מרחב גדול להשפעה.
מה היית מייעצת למי שנמצא בתחיל הדרך?
בהתחלה, אנחנו מחפשים את הדרך ליזמות.
אנחנו מבינים שאנחנו רוצים לצאת לעצמאות אבל לא מבינים למה.
אנחנו יוצאים לעצמאות כדי לעבוד בלי בוס ובעצם אנחנו מקבלים בוס יותר קשוח (את עצמנו) ובנוסף, אנחנו צריכים לעבוד בכל התפקידים במקביל.
לכן, בשנה הראשונה אני מציעה לעשות תוכנית כלכלית לבית, שיוצאת מנקודת הנחה שלא נצליח להגיע, לאותה רמת שכר שהיתה לנו.
לפעמים זה לוקח גם יותר משנה אחת.
כבר כשיוצאים לדרך אני ממליצה לשאול 3 שאלות שאם נצליח לענות עליהן, נוכל לייצר לעצמנו אזור שהוא מונופול רק שלנו.
- מה הערך שאנחנו מביאים?
- מה מיוחד במה שאנחנו מביאים?
- עם איזה אנשים אנחנו רוצים לעבוד?
המפגש בין שלושת העיגולים האלה, הוא האזור שלנו, מתוכו אפשר לבנות מוצרים, להתפתח, לעשות שיתופי פעולה ולבסס את המונופול הקטן שלנו.
זה נשמע פשוט וזה באמת די פשוט אבל המפתח הוא נחישות והתמדה והבניה של שלושת המעגלים האלה, שהם כמובן דינמיים ומשתנים.
יזם חייב להאמין בעצמו ובעסק שלו ונחישות והתמדה הם חלק קריטי מהדרך. אין קסמים.
החלק השני הוא – ללמוד!!!!!
ללמוד איך מנהלים עסק, ללמוד על עצמנו, ללמוד את עצמנו, לייצר שינוי תודעתי ובמקביל ללמוד מה עושים איתו.
להשקיע כל הזמן בלמידה של העסק שלנו ושלנו, לקבל עוד כלים ולהביא עוד תשובות לשלושת השאלות ממקודם (זוכרים?)
והחלק השלישי הוא למצוא את קבוצת התמיכה שלנו, האנשים שיכולים להקיף ולחזק אותנו באותה תקופה.
יש הרבה בדידות בדרך העצמאית של היזם ולכן חשוב למצוא קבוצה שמבינה אותנו, שמעודדת כשצריך ועוזרת בהתלבטויות ובשאלות לאורך הדרך.
מה היה המקרה שהכי הפתיע אותך בעוצמה שלו?
הגיעה אלינו מישהי שהיתה בתחילת הדרך עם סטארט אפ מאד צעיר בתחום האופנה.
אחרי הסדנה הראשונה, התפיסה שלה השתנתה לגמרי והיא הבינה שהיא משחקת על מגרש הרבה יותר גדול ממה שחשבה.
היום היא נמצאת בין הנשים הכי בולטות בעולם בתחום הדיגיטל, והכל בגלל האומץ שלה ללכת בגדול.
עוד דוגמה היא מעצבת פנים שהשינוי שעשתה אפשר לה להכפיל את הלקוחות פי שלוש, להעלות מחירים ולפתוח קורס למעצבות פנים אחרות.
ויש עוד אינספור דוגמאות בהקשר של לימודים, אנשים שמגיעים מעולם מקובע, מתבניות ועוברים שינוי תודעתי בהכוונה מה כדאי להם ללמוד או אנשים שבעקבות המשחק החליטו להוציא משהו שתקוע במגירה, לפרק שותפות, ללכת על שותפות ועוד ועוד החלטות שמצריכות הרבה אומץ.
מתי הרגשת שנכשלת? שמשהו לא עבד?
היו עסקים שפשוט לא עשו.
לא משנה מה אני מלמדת אם בסוף בעל העסק לא הופך את זה לתוצאות בשטח, אז זה לא קורה.
ברגע שזה לא הופך לפעולות, זה לא קורה.
רוב האנשים שמוציאים את הכסף כן רוצים לעשות שינוי ואנחנו תמיד זמינים עבורם אבל הם חייבים להיות בעלי נחישות והתמדה, להמשיך לעשות ולמצוא כל המן את הדבר הבא. הכל משתנה נורא מהר וצריך להיות בתנועה.
גם אני אני לא יכולה לעשות את אותה הסדנה כל פעם. כל הזמן אנחנו בתהליך התפתחות, המסע שלנו הוא ליצר תובנות ואנחנו כבעל עסק משקפים את זה החוצה. כל פעם מבינים משהו חדש מדייקים, משנים, וככה שוב ושוב בתהליך אינסופי.
מה החלום הבא שלך?
נקודת החזוקה שלי היא עצמיות בשיתופי פעולה ומערכות יחסים.
החלום שלי הוא לצור קבוצה של נשים משפיעות, שתתן לכל אחת את האפשרות להשפיע ולהוביל את השינוי בתחומה.
שיתופי פעולה זוהי הבמה האולטמיטיבית לתפיסתי, שכוללים קשרים ומערכות יחסים ומאפשרים צמיחה.
בשיתוף פעולה אמיתי אין הישענות אלא רמת ידע זהה ורמת תודעה זהה.
החלום שלי הוא לעשות את זה עם עם נשים שמוטת ההשפעה שלהן גדולה ולהביא לשינוי אמיתי ומשמעותי, מתוך שיתוף פעולה בין נשים.
ברמה האישית המשחק נכנס גם הביתה?
הילדים שלי מאד עצמאיים וחושבים רחוק.
הם רואים בבית שאין דבר כזה אי אפשר, הכל אפשרי.
אני מאמינה שהילדים לומדים ממה שהם רואים ופחות ממה שאומרים להם.
הדוגמה הכי חזקה מהשנה האחרונה, היא הבן הגדול שלי, שהחליט שהוא הולך להיות ביחידת לוט"ר בצבא.
הבעיה הקטנה היתה שתאריך הגיוס שלו לא הסתדר עם המיונים ליחידה אז הוא הגיש בקשה ונדחה ושוב הגיש ושוב נדחה וכך גם בפעם השלישית והוא לא וויתר ופשוט החליט שהוא דוחה את הגיוס בשביל האופציה הקטנה שהוא יצליח להתקבל.
והוא אכן עבר את המיונים ועוד חודש מסיים מסלול של שנה.
ובדיוק כמו בעסקים, זה לא היה הסוף, אלא רק ההתחלה.
בחודש הראשון היה לו מאד קשה, קשה עד כדי בכי, אמרתי לו שהוא יכול להחליט אחרת, זה שלו והוא יכול להחליט שלא מתאים לו יותר להמשיך.
אבל דווקא אז, בנקודת השבירה, הוא נזכר כמה הוא נלחם כדי להגיע לזה וכמה הוא רצה בזה וקיבל את ההחלטה להישאר.
משפט אחרון לסיום –
לרבים יש דפוס כזה של לקנות הרבה ידע.
בסוף, אם אנחנו לא מבינים איפה התודעה שלנו עוצרת, זה לא משנה כמה ידע נקנה, כי פשוט לא נעשה אתו כלום.
חשוב להשקיע בתודעה שלנו ואז להפוך את הידע שצברנו לפעולות.
כשאני מסתכלת על המועדון שלנו, הוא נועד בדיוק למטרה הזו, כדי שנוכל להפוך את התובנות מתוך המשחק, לפעולות ממשיות בעסק, שיביאו אותנו למטרות שהצבנו לנו ויאפשרו לנו מבחינה כלכלית להמשיך ולהתפתח ליעד הבא.
