מילה שלי

איך לכתוב שנה טובה בלי להרגיש קלישאה?

לא מספיק שאין לנו שום חולצה לבנה שגם עולה עלינו וגם אין עליה כתמים.
לא מספיק שנאלצנו לפתוח פנקסי חשבונאות 7 שנים אחורה, כדי לגלות איפה עושים את החג.
לא מספיק שעבדו עלינו עם החזרה לשגרה, לכבודה רכשנו מחק שנראה כמו מחדד, שנראה כמו משהו שחייבים לקנות.

ועכשיו ברכה לראש השנה.

מצד אחד זה חשוב, כי אנשים מצפים וזה תמיד נחמד (הקטע הזה עם הברכות) וגם כולם כותבים משהו אז לא נשב בצד.
וחוץ מזה, זו גם סיבה להעיר את העובדים והלקוחות שלנו מתרדמת אוגוסט, לרענן את הרשימת תפוצה, ששכחה שהיא כזו, ואת כל אנשי הקשר שלנו, שרק מחכים לשנה טובה שלנו. או שלא?

כי מצד שני, מה כבר יש לנו לכתוב ולאחל שלא ישמע תלוש, מאוס ורדוד ולאן כל ה"שנה טובה ותודה גם לך" מוביל, חוץ מלבזבוז זמן ואנרגיה שהם המצרך הכי נדיר בחודש ספטמבר.

אז מה עושים?

אופציה 1 – לעמוקים ולרציניים

נסו לקחת את המשמעות הרחבה של החג הזה.
התחלה חדשה, הבטחה, ציפייה, השוואות, חגיגיות ולכתוב משהו עם משמעות אמיתית.
סיפור משמעותי שהיה לכם השנה או בתחילת שנה, סיפור על הבטחה שקוימה או לגמרי לא, סיפור על שנה אחת לעומת אחרת.
נכון, זה לא מתאים לכל אחד וגם לא לכל לקוח. מצד שני, אם כבר שנה טובה אז שיהיה בה משהו אמיתי עם ערך. ואתם כבר יודעים שאני מאמינה שהכל מתחיל ונגמר בסיפור.

אופציה 2 – צחוק בריא לעיכול

נסו רגע להתרחק משולחן החג ותודו שזה די הזוי, כל הסיפור הזה.
מי יושב ליד מי, מי מביא מה, תור מי השנה, למה יותר נחשב פסח ומה כל כך קשה לשמור על החולצה לבנה?!
כולם בלחץ, עוד לפני שהגענו לשאלה מה מביאים השנה לחמה? אז תנו חיוך : )

אופציה 3 – אגרת נוסטלגית

אצלי ראש השנה זה עץ הרימונים ליד הבריכה. כל אחר צהריים היה לנו פרויקט. לזרוק רימונים על המדרכה ואז לקלף.
להשאיר רק גרגרים חשופים ואדומים ולאסוף את כולם לקערה אחת.
מוסיפים שמנת וקצת סוכר וזה אפילו יותר טעים מאבטיח קר.
לכל אחד יש סיפור נוסטלגי שאפשר לפזר עליו קצת נצנצים ולהחזיר לרגע את ימי התום.

נסו לחפש תמונה מאותה תקופה או לחפש מתכון של פעם, כדי להשלים את הסיפור.

אופציה 4 – כמה אפשר לשבת על המרפסת

שירים תמיד עובדים. הם מחברים אותנו למשהו טוב, למילים שכבר שכחנו, לרגשות שכבר הדחקנו.
הבעיה היא שאותו שיר חוזר על עצמו בווטסאפ, בקיר, באינסטגרם ובטקס בגן ולנו נותר רק לזעוק דיייייייייי.
אז אל תוותרו על שירים, אבל תתאמצו קצת יותר.
הנה כמה דוגמאות לשירים מאד יפים לראש השנה, מתוך הקבוצה לאימוני כתיבה:

נתלי תמיר – ״אוחז בקצות האצבעות בקיץ שנגמר
עם חולצה קצרה ורגליים יחפות
זו התקופה של החגים ובאוויר יש התחדשות…״ -בן ארצי

קרן אורן – "רוח סתיו אל הדרכים הביאה הבטחות
של ימים טובים עומדים בפתח
ויונה תמימה נושאת ענף למזל טוב
ושלמים שלווים פני השמים." – גרי אקשטיין

איה ערמוני – ״מתי כבר אוקטובר יבוא? ורוחות מערב בחובו?" – הביאו את הסתו, איפה הילד

שירי מדן מגל – "כל שנה ושנה מוריק הדשא
ועולה החמה ויורד המטר
כל שנה ושנה אדמה מתחדשת
מלבין החצב ומזהיב ההדר
כל שנה נולדים אנשים לרוב
לדמעות ולצחוק, לאחוה ושינאה
יש מישהו הרוצה רק טוב גם השנה" – לאה גולדברג

הדס ניצן – "כבר מלאה השנה. כבר עברה על גדותיה התכלת.
והאור מתרכך. עננים על ראשי ההרים.
בין ענפי תאנה, חבויה בעליה, מטלת
מתיקות אפילה ודשנה של פרות אחרונים" – "התחום" שירי סוף הקיץ, לאה גולדברג

עופרי זוטא – "ברך עלינו את השנה הזאת
את השנה הזאת.
ברך את כל מיני תבואתה לטובה
ותן ברכה על פני האדמה." ותן ברכה לחן נורית הירש

אופציה 5 – אישי ישיר

ראש השנה הוא גם הזדמנות לחשבון נפש שלנו.
להביט אחורה על מה שהיה וגם על מה שעוד יהיה ופשוט לכתוב מהלב, ברכה לשנה החדשה. לעצמנו.
וכן, אפשר גם להשאיר אותו לעצמנו, בלי לפרסם. זה חוקי.
אולי שנה הבאה נעלה אותו. מעניין מה נגלה.

אופציה 6 – תודה

כולנו עוצרים לרגע.
וזה זמן להגיד תודה קטנה או גדולה למי שהיה חלק מהמסע שלכם השנה.
נסו להתרחק מקלישאות והכללות ולכתוב תודה ספציפית ואמיתית ולתת את הפוקוס למי שבאמת מגיע לו.

וכמובן שאפשר לעשות מישמש מהכל.
הנה מה שכתבתי שנה שעברה בקבוצה. קצת תודה, מעט הומור, בית לא מוכר וקורטוב של ספציפיות.

"מה שיחה ממתינה עכשיו?

יש לי עוד 378 שיחות להספיק לעשות.
כן, החלטתי להתקשר אליכם אחד אחד
ולהגיד שנה טובה.
אז מה אם אני אסיים קצת אחרי גיל 42 
זה עדיין יותר פשוט ממרתון.

אז לשכונה הקטנה שלי כאן
בלב שלי אתם בית רק המספר יותר של שכונה
מאחלת אישית לכל אחד כאן
שנה לא רק טובה אלא טובה מאד ואפילו מצוינת
עם המון סמיילים ווי וציונים לשבח
שאתם בעצמכם חילקתם לכם, בלי וועדות ובתי משפט
סתם ככה, כי החלטתם השנה קודם כל להיות נחמדים לעצמכם.

אני רוצה להגיד תודה לכל מי שכאן איתי בחצי שנה האחרונה
ועושה את המקום הזה פורה ומפרה, מעניין ומלמד ולפעמים קצת מרגש.
אם הייתי יכולה הייתי מחלקת לכם המון תווים
לא של השופרסל, כאלה שווים ממש, עם כל הצידה שאתם צריכים לשנה הבאה.
טוב, הבטרייה כבר חלשה ואני חייבת לסיים
אז אל תשכחו בשנה הבאה
שלמילים יש כוח ומקום, תנו להן תשומת לב וכבוד ראוי. מגיע להן.

"בשנה הבאה נפרוש כפות ידיים
מול האור הניגר הלבן
אנפה לבנה תפרוש באור כנפיים
והשמש תזרח בתוכן.

עוד תראה, עוד תראה
כמה טוב יהיה
בשנה, בשנה הבאה."

ואחרי כל זה מה שנשאר זה לאחל לכל מי שהגיע עד כאן, פשוט שנה טובה.

תגובות: