מילה שלי

תעצרו הכל – קיבלתי מייל מהגננת

ביננו, כמה פעמים ראיתם מייל מהגננת, המורה או אפילו המנהלת הצצתם בכותרת וזרקתם לפח?

אצלנו בשכונה זה הולך ככה:

"ראית ששלחו מהגן מכתב ארוך מלא בסיפורים?"
"כן חיפשתי את הלינק לרשימת כיבוד  היה משהו מעניין?"
"ראית את המייל סיכום שנה ששלחה המורה?"
"למי יש סבלנות לזה, דפדפתי קצת בתמונות ויצאתי"

טוב, אפשר להבין. 

בלי לקרוא אני מנחשת שבמייל שקיבלתם יש כמה אמרות כלליות על השנה שהיתה, כמה הילדים היו חמודים,
ציון עונות השנה והמועדים, תודה מתבקשת לסייעות או מורות השילוב וברכה פדגוגית בשילוב שיר להצלחה בשנה הבאה.

ניחשתי נכון?

אז מה הפלא שאחרי פעם פעמיים, אנחנו ישר עוברים לחפש את התאריך למסיבת סיום,
מתי באים עם חולצה לבנה וכל השאר הולך לפח (הלא ממוחזר.)

תכלס, למה זה כל כך חשוב?

תחשבו על זה, התקשורת הכתובה היא הבסיס לקשר עם העולם בחוץ, עם ההורים והתלמידים,
הקולגות ואנשי משרד החינוך, הקהילה ולמעשה כולם.
זוהי הדרך העיקרית בה אנשי הצוות שרואים את הילדים שלנו הרבה פעמים יותר מאיתנו ההורים,
יכולים לעדכן ולספר על מה שנעשה מעבר לשער, לאפשר הצצה קלה לחיים שלמים שעוברים על הילדים שלנו, כשהם לא אתנו.

אז איך עושים את זה נכון?

באוגוסט שנה שעברה העברתי סדנת כתיבה לצוות של גננות ואז הבנתי בפעם הראשונה גם את התסכול שקיים בצד השני.

ראיתי את העיניים שלהן מלאות בספק.
יש להן ותק של עשרות שנים, מה אני כבר יכולה לחדש להן?
לא באמת ידעתי מה הן יעשו עם כל מה שהן למדו ותירגלו זה ואם יהיה להן האומץ לקחת את מה שקיבלו לעולם שלהן.

מסתבר שזה עבד, והרבה יותר מהר ממה שדמיינתי

בשבוע הראשון לשנת הלימודים קיבלתי מהמנהלת שלהן מייל נלהב
עם דוגמאות של מכתבים שהוציאו (כל אחת בגן שלה) שהסתיים במשפט הבא:

"אני מודה שלפני הסדנא חששתי שאני לוקחת אותן למשהו שאני חושבת שנחוץ, אבל יעבור להן קילומטר מעל הראש
והן לא יבינו בכלל מה אני רוצה מהן. בפועל קלענו בול למטרה."

בסדנה דיברנו על 3 דברים עיקריים (שתמיד עובדים)

 1. במקום לכתוב מסרים להתחיל לכתוב סיפורים (דרכם יעבור גם המסר)
2. לחשוב מי קהל המטרה שלכם, מה מעניין אותו, מה כואב לו ומה הוא באמת צריך
3. לכתוב יותר ספציפי ופחות כללי, לדבר על מה שבאמת קרה השבוע ולא לכתוב משהו שיתאים לכל גן או גם בשנה הבאה.
 אני מודה שלא חשבתי (או חלמתי) ששבועיים אחר כך אקבל מייל שמבקש מההורים (אתם בטח כבר מנחשים)
לא לאחר בבוקר לגן. טוב, אתם חייבים לקרוא אותו עד הסוף יותר לא תאחרו בבוקר מכתב מהגננת 

אוטוטו מתחילה לה השנה החדשה.

אם אתם מכירים מורה או גננת, מנהלת או רכזת שמחפשת את המילים הנכונות לתקשורת אפקטיבית,
אתם מוזמנים לשלוח לה את זה, אולי זה יעשה את החופש שלה לאפילו יותר נעים. 

תגובות: